...אני פסימי אופטימי...
חפרתי עמוק באדמה,
בקרקע היקרה ביותר,
במדינה שאהבתי.
יצקתי יסודות
בטון משורין,
לבית, ארמון,
ומבצר.
ביתי מבשרי.
גם כלבי שמר
קיבל אהבה,
ונתן.
במקום
היה-קר ביותר
במדינה
שאהבתי,
חפרתי אמוק.
לבור, לחור השחור,
צעקתי סודות
וקברתי,
את כל הרגש,
והאמונה,
באל, באדם...
חולון 12.03.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.