טיפות שחורות נפלו על עיניי וגופי,
ניסיתי לחדול, להדחיק את מה שלא שלי,
אך בירייה קולנית נפלת לרגליי, שדוד,
אבוד, מוכן לכל הוראה.
לא רציתי לברוח מעולם, אך עדיין החזקת אותי,
מוכנה ומזומנה להכל, חשבת שאברח בשיגעוני.
קרוב ללב, קרוב לעין, אך אפר ועפר היית
מעולם לא רצית, מעולם לא דמיינת אותי באמת.
לעולם לא היית שלי,
ואני, מה אני הייתי?
מעולם לא הייתי שלך.
שערותיי נמשכו לאחור, החזקת בי בכוח לצידך,
והן נפלו, שדודות לרגליי, בירייה נותקו הן מידך.
13.03.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.