אני נוגעת בקקטוס. אני מקבלת כאב חד באצבע. הוא עובר בכל גופי.
ברגליי, בכפות הרגליים, בעיניים בידיים בבטן בלב. הוא מכאיב לי
כאב חד שדוקר את כל חלקי גופי, בכאב שמוציא לי את הדמעות הכי
קשות, הכי כואבות, ואמיתיות, שצורמות לי את העיניים חזק חזק.
כך שאני נדרשת לעצום אותם ולאמץ אותן עוד יותר בכדי שהכאב
יפסיק. אבל הוא לא. והדמעה זורמת וצורבת לי את הפנים וממשיכה
וצורבת את הצוואר, ואת החזה ומשם כבר הפסקתי לחשוב לאן היא
ממשיכה. אולי היא המשיכה במורד הגוף הזה שלי ואולי היא נספגה
בעור שלי- במקרה הזה היא תצרוב אותי מבפנים. כל הזמן הזה אני
עם עיניים עצומות, מנסה שלא לראות.
הלוואי שלא הייתי נוגעת לעולם בקקטוס.