ז'בו טינסקי / כליון בהתהוות |
אתה מביט לאטך בראי מביט בעדינות, בזהירות את רואה את דמותך - כליון בהתהוות. מחדד את המבט ומן הראי הדומם נשקפות מחשבות מתרוצצות אתה תוהה על כליונן וכך מתהוות אחרות - דינן להתכלות אתה תוהה על התהוות תוהה עד שתחדל לתהות עד שתתחיל להתכלות הנה כי כן, כילית את עצמך לדעת חד-פעמיותך המקרית מנופפת לך מהראי, ספק מנסה לעודד, ספק מנסה להתגרות כן, אתה מתהווה עד כלות. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|