|
נער יושב וכותב בפנקס.
עשרות עשרות עוברים לפניו. את כולם הוא מונה.
נערה ואהוב ידיהם מחרוזת. אישה ותיקה עור רך מנוקד.
עלם ממהר.
כלבלב משוטט.
צעד מעל ורגל מעבר. גבם מתרחק לפניו.
עיניים צולבות מצטלבות נצלבות-
רק לרגע.
הלב מתכווץ באימה-
רק לרגע.
שכחה היא דבר מבורך.
כלבלב מנוקד. עלם רך.
אהוב משוטט. אישה ממהרת.
נערה. תיק.
מחרוזת.
עשרות עשרות הם עוברים מעליו.
זה שהטיל מטבע וזה שזעק בעיניו.
את כולם הוא מונה.
נער יושב וכותב בפנקס.
בידו האחת.
|
|
|
זה נכון, פעם
הדרך לגהינום
היתה רצופה
כוונות טובות
אבל לפני שנה
החלפנו לאקרשטין
זה אולי פחות
טראגי
אבל מגיעים הרבה
יותר מהר
האנטי כרייסט
ברגע של וידוי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.