|
אבי נשא מפתחות ליבו
בימים המחלידים
ארבעים שנה
צוהר
צער
השנים
צרר צרורות
מסר ירושה
קדושה
ימים טרם
מותו הניח בידיי את סוגר ביתו
שם אמר
הבית;
אלה צרורות;
הבית עשוי מאבנים
בגוונים עזים
הפחונים כאן בקיץ של לבנון
מכבידים לנשום בחום
חיינו כאן זמניים
אם גם אתה לא תחזור
מסור לבנך את הצרור
יעזור לפתוח דלתות
עם המפתחות
זכור
לא צריך לפרוץ
יש כאן אחדים
לפרוזדורים לחלונות
לחדרים
ולחלומות
|
|
|
החיים הם כמו
טלויזיה:
אם נמאס ממשהו
אחד, מעבירים
לערוץ אחר.
כשלא שומעים
טוב- מגבירים את
הווליום,
ואם אין
טלוויזיה בבית,
אז פשוט מעבירים
את הזמן בנסיון
לחפש משמעות
עמוקה ונסתרת
בפתגמים מעין
אלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.