כל דבר יכול לגרום לזה. זה יכול להיות שיר, תמונה, ציון, סרט,
ספר, דבר שמישהו אמר או עשה. זה יכול לבוא מתוך עצב, כעס,
ולפעמים משמחה. מסוג של אושר מעוות, הערכה גדולה לכל מה שיש
לך.
את לא יכולה לדעת מתי זה יבוא. ולפעמים את יכולה. את מרגישה.
ובכל מקרה, כשזה כבר בא, את לא יכולה להתעלם או להפסיק.
העיניים שורפות, גוש גדול בגרון. מישהו אמר משהו. כמו למשל
אותו בחור, ידיד קרוב, שאמר לך שהוא לא רוצה לדבר איתך יותר
לעולם. לא בגללך, אלא בגלל שהוא אוהב אותך, ואת לא.
או שאולי זה היה סרט. כל-כך מתוק ויפה, והוא גורם לך לזה, כי
את חושבת, מצד אחד, כמה עצוב שאין לך את כל מה שיש לבחורה
בסרט, ומצד שני, כמה יפים החיים שלך. כל-כך יפים, עד שאת
פשוט...
זה יכול להיות גם ספר. למשל אותו ספר, שכולם קראו והתייחסו
אליו כאל עוד ספר בלשות, שהגיבור שלו פותר תעלומות ומדבר על
מתמטיקה. את קראת אותו ובכית. לא פעם אחת. כי הגיבור היה כל-כך
מקסים, וסיפור החיים שלו היה עצוב כל-כך, שכל השאר נראה לך
שולי ולא חשוב.
או ששמעת שיר. אפילו סתם מנגינה. אבל היא נגעה בך, איפשהו
עמוק. וכל פעם ששמעת אותה, הרגשת כאילו מישהו לוחץ לך על הלב,
ואז זה מוכרח לבוא.
את יודעת מה באמת פוגע? שמישהו גורם לך להרגיש שאת לא מוכשרת
בדבר שהכי חשוב לך להיות טובה בו. שאת שומעת את כל החברים שלך
מנסים לעודד אותך, אומרים לך שזה לא נכון, שזו רק נקודת מבט של
אדם אחד, ואת שואלת את עצמך אם הם אומרים את זה כי הם החברים
שלך, או כי הם באמת חושבים ככה.
וכשזה בא, זה כבר לא משנה למה, או אם הרגשת שזה מתקרב. לפעמים
זה רק הגוש בגרון, לפעמים נעצר בעיניים לחות וגדושות, ולפעמים
מתפרק בנחלים ארוכים על הפנים שלך. זה לא חשוב איך זה יוצא. את
בוכה.
וכשהפנים שלך מוצפים דמעות, הכל משתחרר. אולי קודם הרגשת רע,
ואולי אחר-כך תרגישי מאושרת. אבל כרגע, את בעולם אחר. את
מנותקת מהכל: מהסביבה, מהאנשים, מהרגשות, מהריחות, מהטעמים, רק
לא ממחשבות. אבל מחשבות שהן רק שלך, רק את עם עצמך. ולפחות
לרגע קטן, לא חשוב מה ייקרה מסביבך, את בוכה.
אחר-כך, את תרגישי שלווה ורגועה, העיניים כמעט ייסגרו, וגם אם
עדיין תהיי עצובה, תהיי פחות עצובה.
אבל אל תחשבי על זה עכשיו. תבכי. כי זה החלק הכי טוב של להיות
עצובה. ולמרות הגוש שמכאיב לך בגרון, והעיניים שהאדימו, זה
כל-כך נעים לבכות, ולבלוע את הדמעות כשהן מגיעות לפה, ולגשת
למראה להסתכל על עצמך, כי כשאת בוכה, את הכי יפה.