ביום בו אבי הלך לעולמו
במשך כל מסע ההלויה
ריחם המשכר חרך את נחירי
חשבתי לו אבי היה איתי
היה מניח יד על כתפי ואומר
"תריח את היופי הזה,
יום כזה נוצר לאהבה."
אני בכיתי את זכרונותי
וגעגועי שכבר החלו לצמוח
לא מחיתי על מותו
ולא את דמעותי
כי באביב מת אבי
חיוך על שפתותיו
"אני חייתי די את חיי
עכשיו תורך"
אבי הלך לעולמו
ותמו מסעותיו בארץ
כל השבילים
כבר לא ימתינו לו
כל הפריחות
לא ישכרו את נשימותיו
בערבים הכורסא היתומה
לא תתמוך את גופו הלאה
ואני לא אשמע את סיפוריו
על ימים קשים ורחוקים
ידו המסוקסת מעמל
לא תלטף יותר את ראשי ילדי
מבט עיניו החומות
לא ינוח בעיני
אבי נישא על כתפי בניו
השיטים פרחו לאורך הכביש
בדרכו האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|