המילים שלך,
נתלשות מהמציאות,
באכזריות אופיינית.
אלפי המסכות המשומשות שלך
זרוקות על הרצפה ועדיין
הפנים שלך מכוסות.
חללייך הריקים,
מתמלאים בשניות בעשן
מ
ל
ו
כ
ל
שפתייך
הקטנות,
נוטפות
מ דם
ובפצעים
שלא
ניתן ל ה ס י ר.
נשימות כ
בדות וצעדים אי טיים.
את מתכסה באלפי שכבות ועדיין
מרגישה ח ש ו פ ה.
קוראת ספרים שמסבירים
איך צריך לחיות ועדיין
לא
מצליחה להיות.
הת
הוו
ת
התאדות.
12.3.06
איבדתי את הרגש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.