[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"שלום", פתחתי את דלת הבית ונכנסתי כולי עמוסה בציוד מהטיול.
"הילה! איך היה בטיול?" אמא שואלת, מתעניינת. אני עייפה מדי,
מסננת שהיה סביר, יושבת על המיטה ונאנחת.

"יאללה, צריך להתכונן למסיבה, כבר 8 וחצי", אני מנסה לשכנע את
עצמי לקום ממצב ישיבה.
נוגעת קצת בפנים שלי. "אחחח... נשרפתי" מי שישמע כמה שמש הייתה
בנגב.
בסופו של דבר נכנסתי להתקלח. השעה כבר 21:00 ואני עוד לא
מוכנה.
"טוב, נו, איחור אופנתי."
בסופו של מסע אחרי חיפושים ברחבי המקרר לאוכל שקצת ירגיע
ת'קיבה שלי אני מוצאת פיתות וטחינה, ככה קצת, מקסימום קונים
אוכל במסיבה.
אני מתחילה להתארגן, מעלה על עצמי את השמלה, כולי עייפה,
מתחילה לייבש את השיער, לובשת גרביים ונעליים, שמה קצת
דאורדורנט, בושם, מסתכלת במראה. "מעולה." אמא מתחילה לצלם אותי
בטענה שהיא רוצה לזכור למה התחפשתי השנה.

התחפשתי לדורותי. קצת היה מאכזב שכל החברים של דורותי הבריזו
לה מהתחפושת מבלי שהיא ידעה על כך.

לפתע צלצול.
"היי, הילה. תגידי, כבר יצאת מהבית?"
"לא, אבל אמא שלי מקפיצה אותי עכשיו."
"אני יכולה לבוא איתך? כי עדן עוד לא יצאה."
"אחלה בחלה, אני אאסוף אותך מהבית."
אני ואמא נוסעות אוספות את זיווה. היא התחפשה למלכת הספגטי,
דווקא ממש מאגניב.
אז ככה אנו נכנסות למסיבה, מלא אנשים שאנחנו לא מכירות.
מתחילים להיכנס לקצב, אנשים מוכרים שהתחפשו, ממש יופי של
מסיבה.

אני קונה לי לאכול ולפתע בזווית העין אני רואה אותו.
ממלמלת לעצמי בתוך הלב "שיט", למרות שידעתי שהוא בבית ספר שלי,
ולמרות שידעתי שהוא יהיה כאן, אבל אף פעם לא ייחסתי לכך כל כך
הרבה חשיבות.
במהלך הערב אני מבחינה בו והוא מבחין בי; לא אומרים כלום, רק
הסתכלויות חטופות שכאלו. אני רוקדת ברחבת הריקודים, הוא למעלה
אוכל פונדו.
אני עולה לפונדו, רואה אותו מביט בי, מבט חטוף, ממשיכה ללכת.
שמה לב שהוא אומר דבר מה לחברו והם שניהם מסתכלים בי, תוהה על
מה דיברו אבל עדיין ממשיכה ללכת כאילו לא אכפת לי, כאילו כבר
לא זוכרת, זה היה מזמן. הייתי מישהי אחרת?! לא.
גם מה שהיה לא היה כזה טררם, לא הבנתי למה הוא התחיל כל כך
לעניין אותי, למה עיניי תמיד חיפשו לראותו, את מבטיו.
השעה כבר 3 וחצי, עד שכולם מתחממים המסיבה כבר מסתיימת. תהיתי,
האם אני אומר לו מילה?!
לא. גם הוא לא. רק מבטים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
השואה.
מחלת הסרטן.
שמנות בחולצות
בטן.



זוזו לסטרי, אדם
ערכי ופושע מין
בעל אישיות
מפוצלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/4/06 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה סמיילי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה