[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ראב ברט
/
טיעון לא משכנע

תמיד שנאתי את החברים של סטיב, אחי הגדול. הם היו מפיקים הנאה
רבה מהקנטות ועלבונות שהיו מפנים לעברי, ובמיוחד בשעות הערב
כשהיו מתגודדים ליד מעקה הברזל של מול ביתנו. כשהייתי ילד קטן
נהגו ללעוג לקומתי הנמוכה, אך משבגרתי והשגתי רבים מהם בגובה
ואף מעבר לכך, ספגתי הצקות בנוגע לפצעונים שהתרבו על פני, על
דבר חיוורון פני ודמותי הכפופה-מעט. משהגעתי לשנת הלימודים
העשירית, החלו לכנות אותי "מתרומם" משום שנהגתי לבלות שעות
ארוכות בשיחות עם בנות השכונה, וחרף זאת נותרתי בבתולי. סטיב
לא עשה דבר כדי להקל על סבלי, ולעתים קרובות אף היה מצטרף
למקהלת המסתוללים בי.

ערב אחד יצא מהחבורה אחד מהנערים המגודלים יותר, ארני ג'נקינס
שמו, וסימן אלי לגשת עימו לפינת הרחוב. הוא היה גדול מימדים,
זרועותיו חסונות מאד ושערו אדמוני ומקורזל. משהגענו לפינה פתח
ואמר: "האין אתה חבר טוב של מרי ג'ו אליסטון הלומדת בכיתתך?"
"ומה זה עניינך?" השבתי לו בתקיפות. לא הייתה לי שום סיבה
לסייע לו בשום עניין הנוגע למרי ג'ו, אשר הייתה מן הנערות
היפות ביותר בבית הספר, זקופה וגאה, שפתיה אדומות ועבות,
וצמותיה הזהובות והארוכות קלועות לה מאחור ומעטרות את ראשה
וכתפיה.
"זה הוא עניינך אם אינך רוצה שאגרופי יפגוש בפיך בעוצמה רבה
מאד" אמר ארני.
טיעון זה שכנע אותי היטב, משום שאגרופיו של ארני פגשו לא מעט
פרצופים בשכונתנו והותירו עליהם סימנים לזמן ממושך.
"ובכן", שיקרתי לו, "מרי ג'ו יושבת בספסל שלפני ואין לי שום
שיח ושיג איתה. היא בחורה מעצבנת."
"מעצבנת או לא מעצבנת, שמעתי שאתם משוחחים לעתים קרובות בדרך
מבית הספר הביתה" אמר ארני. "ברצוני שתאמר לה למצוץ לי."
"תאמר לה אתה בעצמך", פלטתי מפי ללא מחשבה מוקדמת.
ארני קרב את פניו לפני עד כדי כך שהבל פיו צרב את עיני, ואמר:
"אם אתה דואג למספר השיניים שבפיך, כדאי לך מאד לשוחח איתה על
כך בדרך הביתה. דבר איתה עד שתסכים. היא חברתך הטובה ואתה
תשכנע אותה. רק אתה יכול לעשות זאת ואין לך סיבה טובה לשוב
לביתך אלא כשתתרצה מרי ג'ו."
"מרי ג'ו לא תמצוץ לך גם אם חייה וחיי הוריה יהיו תלויים בכך"
אמרתי לו. "כבר שמעתי אותה אומרת שאתה טיפוס דוחה ומעצבן, וגם
טיפש ושמן. היא לא תמצוץ לך גם אם הייתה פוקדת אותנו בצורת בת
שבע שנים והזין שלך היה המקור היחידי לנוזלים בכל דרום
דאקוטה".
לרגע קט אחד נראה היה שארני מאבד את הביטחון המופלג שלו, והוא
חכך בדעתו מעט. אז החליט לשנות אסטרטגיה ולהציב לי פיתוי:
"שמע", אמר: "אם תשכנע את מרי ג'ו להכניס את הזין שלי לפה שלה,
אדאג שאף אחד ברחוב לא יציק לך יותר. מי שיתקרב אליך יחטוף
ממני."
לא ניתן היה להכחיש שזו הייתה הצעה שבלתי אפשרי לסרב לה. "ארני
ידידי", השבתי לו: "בסדר. אדבר איתה, אולם איני סבור שקיים
סיכוי כלשהוא להצלחה. אומרת היא עליך שאתה מסריח כמו אביך ובטח
יש לך גם זין קטן כמו אגוז מלך".
אמר ארני: "לך אליה ודבר אל ליבה. אמור לה שהיא מחמיצה בילויים
נפלאים ומתנות לרוב. הסבר לה שבמחיצתי תזכה לכבוד ויקר כך שכל
בנות השכונה יקנאו בה. ומה כל זה לעומת מציצה אחת?"
"שום דבר מאלה לא נחשב בעיניה", אמרתי: "אך אני הלוך אלך. אעשה
כמיטב יכולתי."



למחרת היה יום יפה במיוחד, ומרי ג'ו התהלכה בגופיה שחשפה את
כתפיה המנומשות והבליטה את שדיה הנעריים שכבר היו מפותחים
דיים. בדרכנו הביתה נעצתי בהם מספר מבטים ויכולתי לשים לב
שהדבר לא היה אכפת לה כלל, ואולי אף גרם לה קורת רוח. העובדה
שאינני מהווה סיכון לאף בחורה הגונה הייתה ידועה לכל, ומרי ג'ו
חשה חופשייה מאד בנוכחותי, כמו גם חברותיה. לו היו יודעות אילו
מעשים מזעזעים אני מחולל להן בדמיוני ברגעים שלפני השינה....
"מרי ג'ו", אמרתי, "אילו העולם כולו היה נחרב ומכל הבחורים עלי
אדמות היה נותר רק, נניח, ארני ג'נקינס". מרי ג'ו נחרה בגועל.
"רק רגע", אמרתי, "נניח שהוא ואת הייתם בני האדם היחידים על
כדור הארץ וגורל המשך קיומה של האנושות כולה היה תלוי בכך שאת
תהיי לבת זוגו ותלדי את ילדיו. כלום היית מסרבת לו במקרה כזה?"

"ודאי" צחקה מרי ג'ו. "במקרה כזה הייתה השושלת האנושית מגיעה
לסיומה. לא כדאי לאנושות שתהיה תלויה ביחסי עם ארני ג'נקינס."
אני התעקשתי: "אינך מעמידה עצמך באמת במצב שאני מתאר", אמרתי
לה. "חשבי היטב. את יושבת גלמודה בביתך השרוף, מסביב שממה
מוחלטת, אפילו בעלי החיים מתו כולם. את מלקטת חריוני יונים
ועלי אזדרכת ושותה מים מזוהמים. לפתע מופיע ארני על מפתן ביתך.
בידיו לבנות לך בית חדש, למצוא לך מזון בשפע ולהפרות אותך. האם
לא היית נוחתת מיד בזרועותיו?"
"אינך מבין, טיפש? מוטב לי למות מאשר לגעת בארני ג'נקינס. הוא
מזכיר לי דוב שפעם אבא שלי דרס בכביש העולה על סטון מאונטיין.
גדול, מעוך ומיותר".
"אני מדבר על רעב נוראי, סבל, עוני, קור. הטיפוס הזה הוא היחיד
מבני מינו בעולם כולו וביכולתו להחזיר אותך לחיים נורמליים.
הוא ואת תהיו אדם וחווה החדשים. כל זה כנגד מציצה אחת, לעזאזל.
מה יש לך?"
מרי ג'ו נעצרה לפתע ונראתה נרעשת למדי. "מציצה? מי דיבר על
מציצה? מישהו דיבר איתך על מציצה? קודם אמרת שהוא ואני נחדש את
האנושות."
היה נדמה לי שפני הסמיקו אך לא יכולתי לדעת זאת בברור. שתקתי
ושנינו המשכנו ללכת.
"לך הייתי מוצצת דווקא", אמרה לפתע מרי ג'ו בביישנות ונעצה את
מבטה באדמה שלפניה.
באותו רגע היה נדמה לי שנשמעה תרועת חצוצרות סביב סביב.
אחר כך מרי ג'ו נטלה את ידי והובילה אותי לתוך הפרדס של סאם
הורטון. שם, בין עצי האשכוליות, ניצלה האנושות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלוגנך נשלח
לעיון, שפצור,
מחזור ובדיקה
בטחונית...







הדף האחורי,
מהדורת 2004.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/06 14:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ראב ברט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה