[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליבי דו
/
כמה אביבים

הסתיו כמו הסתיו הוא נצחי בלב ואין בו שפע
העצים קירחים השמש חיוורת,
דלות של זיכרון וציפייה ואין כלום באמצע.
זו הקלות, הקלות הבלתי נסבלת
שחוצה בינינו מדרגות שמובילות את הדרך;
היא יפה. אני מכוערת. והוא והוא והוא
פנים בלי שמות
כולם בנבחרת כזו או אחרת.

אני מחכה לאביב והוא מאחר להגיע.
אני עושה אותו אביב והוא מגיע -
מציף את הראש בדמויות גבריות
לרוב הן גבוהות, מעשנות, וחצי מגולחות.
יש במה ויש הצגה ואת קו הסיום כבר חציתי;
אני כותבת שירים ולא מחזות.
יסלח לי ביאליק אבל משורר לאומי?
הרבים מדברים מילים שאינן יפות. מדי יום, כמו היום
טקסט פוליטי נשמע רק בצעקות.
לא במילים,
לא בהברות.

הבחור שבראש נבחר הלילה בקפידה,
מתוך סטוק שלם של אפשרויות
אני בוחרת לומר לו: כשתשמע את שיר הפירמידה תבין שכדאי למות.
זו לא תרבות או יופי או נחת,
זו בחירה.

הוא משיב: גם שם לא תרגישי שייכת.




אפריל 07'








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם בסלוגנין
נפלה שלהבת
מה יגיד לי
סיפור קצר?





תחיה טבת, מבקרת
במה חדשה בבמה
חדשה דרך הדף
החדשה, סליחה
הדף האחורית
חרשה(ו)?


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/7/07 18:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליבי דו

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה