קרן אומרת שאני ילדותי. היא אומרת שאני חושב יותר מידי ומתעסק
בשטויות. את קרן הכרתי בצ'אט באינטרנט. נפגשנו והתאהבנו. קרן
דינימית ופעילה, היא כמעט ואיננה בבית. בבקרים היא סטודנטית
למשפטים ובערבים היא מנהלת משמרת במפעל אלקטרוניקה. בסופי שבוע
קרן עובדת כמלצרית בבית קפה מפורסם במרכז תל אביב. כשקרן איננה
אני שולף ממגירת שולחני מחברת ומתחיל לכתוב. אני כותב על
כוכבים, געגועים וגם קצת על עצמי. אני מודה, מידי פעם אני
מתגנב למטבח, לוקח משהו קל לשתות ומסליק סוכריה מצנצנת הממתקים
שקרן נוהגת להחביא ממני. לאחר שעות של כתיבה המחברת נגמרת. אני
מדליק סיגיריה ומהלך בין הקירות. צבעם הלבן והבוהק מזכיר לי את
צבע עורה של קרן.

קרן חוזרת מיומה העמוס ומיד מבחינה כי כל הקירות מלאים
בסיפורים. היא כועסת אבל מיד סולחת. היא אומרת שהיא אוהבת אותי
ואני חמוד כזה.

קרן מוציאה מתיקה מחברת חדשה, ומבקשת שבתמורתה אבוא לסבן את
גופה. אני מדמיין את גופה עטוף בסיפורים. קרן מספרת לי על יומה
הגדוש אירועים. על חוויות, צבעים ועל רגעים משמחים. שקרן יוצאת
מהמקלחת אני עוטף את גופה במגבת, אוחז בידה הלחה ומלווה אותה
לחדר השינה. שם, במיטה החמימה, בין הקירות הכתובים, אנחנו
מדגדגים אחד את השני במקומות נעימים. נרדמים.

באמצע הלילה אני מתעורר. שוב אני חושב על שטויות. אני שולף
ממגירת שולחני את המחברת  ומתחיל לכתוב. אני כותב על חוויות,
צבעים ועל רגעים משמחים. אני מודה, מידי פעם אני מתגנב למטבח,
לוקח איתי משהו קל לשתות ומסליק סוכריה מהצנצנת שקרן נוהגת
להחביא ממני. לאחר שעות של כתיבה המחברת נגמרת. זה הזמן להביט
על גופה העירום של קרן משתקף באור הירח.

כשקרן מתעוררת, היא מיד מבחינה כי כל גופה עטוף בסיפורים. היא
כועסת אך מיד סולחת. היא אומרת שהיא אוהבת אותי ואני חמוד כזה.