שלום וברוכה הבאה למחסן האבדות הענק ביותר בהיסטוריה
המוח שלי.
כבר שנים שאני מחפשת ולא ממש מוצאת כלום והכל.
המידע נח בערימות גבוהות לאין שיעור, המדפים קורסים מעומס משקל
המחשבות ועדיין יש מלא מקום למלא.

שלום וברוכה הבאה לאזור הצפוף ביותר בהיסטוריה
הלב שלי.
כבר שנים שאני מנסה לשחרר ממנו רגשות ולא ממש יוצא לי.
הרגשות נערמים זה על גבי זה צפופים ודחוסים לחוצים ומחוצים,
בעיקר אלו הקשורים לזה שנקרא, נו, שכחתי, אה אני לא מוצאת במוח
את המילה...

אהבה.