גאיה ודיי / פרח |
שימחתי אנשים שעוברים ושבים,
ועכשיו אני מוטלת על הרצפה כמו עשב שוטה בין חרציות
קטפו אותי, אבל איכשהו צריך להמשיך לחיות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|