אני מצטערת
שכשגדלתי
לא רציתי לשמוע
כי עכשיו
אני ממש רוצה לדעת
מה היה לך להגיד
כדי שיהיו לי יותר זיכרונות
של איך הוא היה אומר תמיד
ואז אני ארגיש גאה
וישטפו אותי דמעות
אבל אתה היית צריך ללכת
הלכת
וראשי נותר, יתום מזיכרונות
למרות שלא הספקנו להכיר
אני נשארתי
להתמודד עם הכאב
הכי קשה הוא הספק
מה היה קורה
אם לא היית, בגללי עוזב
יכולתי לדעת עליך קצת יותר
ולספר לכול מי שרוצה לדעת
איך אהבת, איך צחקת
וכמה מיופייך פיזרת
אך כשאני עוצמת את עיני
איני זוכרת אפילו
איך אתה נראה
אז לקבל את הזכות לכעוס
על אלוהים
כי מה הוא לוקח תמיד
רק את הטובים
כבר לא אזכה
אם רק הייתה לי
עוד הזדמנות
רציתי שתדע
שאני מאוד רוצה לדעת
מה היה לך לומר לי
לפני שהותרת בי
צרור געגועים
אבל בטוח
לא הייתי רוצה לשמוע
אז עכשיו אני שומעת
עליך
מסיפורים, של אחרים
|
