בשנים עברו אדם נגוע בצרעת
נחשב אדם מקולל אליו אף אדם לא העז להתקרב
כולם ממנו התרחקו
כך שהיית חולה ואיש לצד מיטתך לא התיישב
הרופאים היו משכנים אותך במקום מרוחק מכל מי שאי פעם הכרת
בדרך כלל איזו בקתה מבודדת באמצע אי
עם כמה גופות מצורעים שלא נותר אדם שלקבורה אותם יביא

אתה לבדך המשפחה שלך וכל מכריך בחרו לשכוח ממך
בלי שום פרידה בלי ביקורים
וכך היית מעביר את שארית חייך
במיטה, בחדר מזוהם, מתייסר מפצעים וכאבים
כך שאם הגעת למושבת המצורעים,
תתחיל להתפלל לחסד, למוות מהיר מאלוהים

עם הזמן גילו שעלוקות מקלות על הסבל ועוזרות להתגבר על
הזיהומים
כך שהנחמה היחידה שלך לשרוד במקום המקולל הזה
היא חבורת טפילים שאת דמך רק מוצצים
סביר להניח שהעלוקות הללו הן היחידות שעדיין אכפת להם
אם הדם בך זורם
עם הזמן תהפוך להיות טפיל בעצמך שמכור לתרופה היומית שלך
בכדי להתקיים

בסופו של דבר עם השנים,
שיכנו אלפים במושבות מצורעים
כך שלפחות מצאת נחמה כשראית אחרים לפניך מתפגרים

אחרי שנים של סבל נמצא מזור למחלה ולקללה הגיע סוף
אך תזכור מי דבק בך בדרכך ומי יבוא יום ועל דמך שוב יעמוד