|
החלון פתוח לרווחה
הרוח חודרת לחדר
ולנשמתי הגוססת
עורי מצטמרר
שערותיי סומרות
אך נפשי רדומה
לא חשה בכלום
טיפות גשם דוקרות
צובטות את גופי
החשוף למטר
אך בפנים -
אין תחושה, הכל רדום.
ישנה בתוך בועה
אין נכנס ואין יוצא
קפואה ללא תחושה
מנוונת
רדומה
כמתה-ממשיכה... |
|
|
הלו רחל, מה את
בוכה? את יודעת
כמה משלמים
במסעדה צרפתית
בשביל אחד כזה
בצלחת?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.