כשאני עומדת בתחתיתו של הר..
הגובה נראה לי די אכזר.
שום שביל פה לא מוכר,
וכל הדרך.. אבנים ועפר.
"אבל.." אהובי לחש לי פעם
"אי שם,
במרומו של אותו הר עלום,
יש נוף.. קסום"
נוף שכמוהו אי אפשר לראות פה למטה,
בהתחלה.
כי כמו שאמרנו.. אין פה שום דרך סלולה..
"אבל דבר אחד מובטח"
הוא אז חייך ואמר.
"לעולם- אהיה איתך"
ושום טיפוס..
לא משנה לאיזה גובה-
חייב להיות מיוחד.
כי מישהו כאן. מחזיק לי יד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.