זו לא אשמתי.
אני פשוט החלקתי דרך השיער החלק הזה.
דרך השיער ואל תוך העיינים ואז הדרך לשפתיים היתה מאוד קצרה.
זה לא מתאים לי אני יודע.
זה לא מתאים לי אבל לפעמים זה מרגיש לי נכון.
האוקסימורון הזה של להיות לפעמים טיפה שונה תוקף אותי בדרך כלל
בשעות שאתה מגלה דברים חדשים על עצמך.
אני אוהב להעיד על עצמי שאני לא הבן אדם שהייתי.
אני אוהב לצאת בהצהרות מגוחכות שגורמות לאנשים לעקם את הפרצוף.
ביחוד בפני אנשים שמכירים אותי טוב.
כי בסוף הרי, אני אותו בן אדם.
זה מצחיק אותי איך לפעמים אתה לא רוצה להיות אתה.
זה מצחיק שגם אם אתה הכי שלם עם עצמך בעולם,
יש פעמים שיש לך חשק להיות חצי.
זו לא אשמתי.
היא פשוט היתה שם באותו הרגע ואני כבר יותר מידי רגעים בודד.
זו לא אשמתי.
החלקתי. |