סמדר מרדכי / אמא |
שאל זרועותיי נפלת
ובימי ברק ורעם
אותי חיבקת
ובלילות כשלא הרגשת
בדקתי נשימותיך ולא ידעת
כן זו אני
שאחזת את ידי
כשחששת בהתחלות חדשות
ולוויתי לכל המקומות
ושחיבקתי כשזלגו דמעות
כשהיו לפעמים כישלונות
ואני זו שגיהצתי מדיך
ובלילות לא נרדמתי מדאגה אליך
וספרתי דקות געגועים
עד שפשטת את המדים
וכן זו אני
לבושה במיטב הבגדים
בדמעות השוטפות את הפנים
אוחזת בידך
מובילה אותך אל אשתך
כן זו אני
שממך קיבלה את שמה
כן זו אני
אמא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|