בבוקר זרעתי
מלוא החופן זרעי עייפות
ובלילה קצרתי יבול שופע של עיניים עצומות למחצה
וחיוכים רפים
את היית שם,
כמו נמשים על כתף חשופה,
מפגינה נוכחות לסירוגין
אני לא הייתי שם,
הייתי בעתיד,
העבר כותב אותי, בהתאם להתגלגלות העניינים
ואני,
אוחז בזהירות בשקיק הזרעים האחרון,
קורא שוב ושוב את העמוד האחרון,
מנסה להבין
מה הייתה כוונת המשורר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.