|
נשימות קצובות בלבי גועשות
מבטים קטנים
שפתיים מחייכות
שיניים לבנות מבצבצות
ואני כבר לא מצליחה להסדיר את נשמתי
מבטך נלכד בי
רגליי רועדות בשתיקה גדולה
בדברים הקטנים ביותר
אותך אני רואה ושומרת
איך בכזו מהירות
אתה איתי בכל דבר
וכל רגע אני מחכה
מחכה לרגע שבו ידינו יפגשו
והליטוף הלבבי יכה בשנינו
מנסה לא להאיץ בלבי להרגיש
זורמת עם גלי החיים האלו
אני מתיישבת
ומחייכת לעצמי. |
|
|
כל מה שיש לי
להגיד אני אגיד
בבית המשפט חוץ
מהאמת שאותה אני
שומר לעצמי...
זה ברור?!!
שאול מהמוסד
מכתיב לחבר כנסת
מה לומר ומה לא
לומר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.