לב דופק, רק אותך אשמע
מתוכי הוא עולה
האימה שאין לה פנים
הדבר שאוכל אותי מבפנים
דם זורם, עכשיו אתה מבין
ואיך נתת לו? לא יכולת להפסיק?
זה החלל שלוקח מחייך את הצבעים
הזה שאוכל אותך מבפנים
נר דולק, אף אחד לא ידע
והוא לא יעלם
עוד פרח אחד נקטף לחינם
וההוא, הוא ממשיך לאכול את כולם.
הלכתי, דבר לא השארתי אחריי
אז למה השקט צורב באוזניי?
ולמה לבן לא נראה לי טהור?
ולמה עיניי מתכסות בשחור? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.