רן זפר / זכוכית |
אני מולך
ידיים מושטות, חיוך בוטח
אין מגע.
הקיר שאינו נראה מפריד ביני לבינך
ובדידות קרירה? היא חסרת משמעות
בחיים מול מסך זכוכית
את מולי
אני מולך
מבטים נפגשים, חיוכים נבוכים
שפתיים מתקרבות שלא יגיעו לעולם
המחסום שאינו נראה מפריד ביני לבינך
ועקצוץ של בדידות? הוא חסר משמעות
בחיים בתוך כלא זכוכית
אתם מולי
אני מולכם
את קולכם לא אשמע
ודמעה של בדידות? היא חסרת כל תכלית
בחיים בעולם של זכוכית
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|