שרה להב / 691. עד שיבה |
מתעוות, בקור מסתופף
וכמו משום מקום גח אביב
בזמן ועם העלווה מסביב,
התיישב בלבי ועל כנף הירח
עד שיבת עשב, יובל ופרח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|