אני שונא שיער קצוץ, שונא ללכת במדים!
אני שונא שיש מעלי אנשים.
אני שונא את העולם, שונא ת'לילה והיום. שונא ששמש מעירה אותי
ויש לי עוד שעה לישון.
אני שונא זמנים, שונא שיש כאלה שאותם אוהבים...
אני שונא את ת'ציפורים בבוקר, שהופכות את הציוץ לשגרה. אני
שונא כל מסגרת: ישרה ועגולה!
אני שונא את יום שלישי, רק בגלל שהוא יום חול! זה נותן לי
לגיטימציה לשנוא עוד חמישה ימים.
אני שונא בשר בצהריים, שונא סכו"ם עם חורים. אני הכי הרבה שונא
לשטוף אחרי זה ת'כלים!
אני שונא כל כך הרבה, ולא שונא מספיק.
פעם אמרו לי שאני בן אדם מדליק (בדיעבד, שנאתי את זה!)
אני שונא את הקיץ, שונא שרוולים מקופלים. אני שונא להזיע עם
שרוולים פתוחים.
אני שונא את הירח, שונא לא לראות אותו מבעד לעננים. אני שונא
את כל אלו שאותי מבינים!
אני שונא את השורה הזאת הכי הרבה במונולוג. אני שונא, למה
כתבתי אותה? יכולתי לגמור כבר בסימן הקריאה החמישי! |