היופי שבי מתגלה אלי רק בחושך,
ואולי רק אז, אני באמת מוכנה.
קרחונים נמסים מתגלים אליי בחלומות,
ופרפרים מתים שוכבים בתוך מוחי.
המראות אצלי כל-כך מלוכלכות, הן ראו אותי מתה כל-כך הרבה
פעמים.
אני מ
ת
פ
ו
ו
ר
ר
ת
לאבק
ונחנקת.
הרגש שאני נמחק ושום תחושה לא חיה בי.
המילים שלי כמו חצאי משפטים נשארים באוויר, ואני כל-כך מפחדת
להילחם עליהם.
ה
ה
ת
נ
פ
צ
ו
ת
שלי כל-כך קרובה ואפשר כבר להרגיש את החום שישרוף אותי כשהם
יכריחו אותי ללכת לשם.
הקיץ לאט לאט מתקרב ואני עוד לא התחלתי להיות.
הפחדים שלי מתממשים לאמיתות והאמת שאני רק
ב
ו
ר
ח
ת
לי
מהידיים.
ב כ י שמתפרץ רק פעם בשנה ואני אפילו לא בחדר שלי.
(אז איפה אני?)
מסדרונות ריקים והמון צרחות בראש שלי.
שמישהו יעיר את הילדים.
11.3.06
"חבקי אותי חזק, לפני שזה נגמר." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.