היופי שבי מתגלה אלי רק בחושך,
ואולי רק אז, אני באמת מוכנה.
קרחונים נמסים מתגלים אליי בחלומות,
ופרפרים מתים שוכבים בתוך מוחי.
המראות אצלי כל-כך מלוכלכות, הן ראו אותי מתה כל-כך הרבה
פעמים.
אני                      מ
                ת
                                פ
                                          ו
                                          ו
                                                 ר
                                                      ר
                                                         ת
לאבק
         ונחנקת.

הרגש שאני נמחק ושום תחושה לא חיה בי.
המילים שלי כמו חצאי משפטים נשארים באוויר, ואני כל-כך מפחדת
להילחם עליהם.

            ה
                 ה
                           ת
                                נ
            פ
                             צ
                                         ו
                                    ת
שלי כל-כך קרובה ואפשר כבר להרגיש את החום שישרוף אותי כשהם
יכריחו אותי ללכת לשם.

הקיץ לאט לאט מתקרב ואני עוד לא התחלתי להיות.
הפחדים שלי מתממשים לאמיתות והאמת שאני רק
ב
ו
ר
ח
ת
  לי
                    מהידיים.

ב כ י שמתפרץ רק פעם בשנה ואני אפילו לא בחדר שלי.
(אז איפה אני?)

מסדרונות ריקים והמון צרחות בראש שלי.


שמישהו יעיר את הילדים.


11.3.06
"חבקי אותי חזק, לפני שזה נגמר."