הכל מתרחק ממני אבל אני עוד כאן
והתמונה אותה תמונה. אנשים, טובים כל כך אליי
לא הצליחו להוציא
את ראשי מהאדמה.

פזמון:
ואולי, אני באמת דפוק
ואולי גם הכל נגמר
אז מה זה משנה.

כנראה, זכרונות מן העבר
מזכירים לי את מה שנגמר
כאב מריר בגרון.

התמונה, כבר מזמן התחלפה
עומד מול המראה, ואנשים עוד מקיפים אותי.
המראות, והבועה שהתנפצה, לא נותנים מנוח
הם הפסיקו לחבק אותי.

פזמון:
ואולי, אני באמת דפוק
ואתם כבר לא כאן
אז מה זה משנה.

ואולי, אני יודע איך כעסת עליי
וסוף סוף יש לי סיבה
אבל מה זה משנה.