אמיולי זיו / תמימות |
כותבת לך,
אני מחכה לו.
סופרת שניות
הולכת מכות
עם האגו שלו.
מתנדנדת בחוץ
שרה לך,
ומחכה לו.
מטיילת אחר רוח
והשמש חמה
בלי סיבה.
מחפשת בחוץ
זה הרחוב שלך,
והוא לא בא.
מתבוננת בצל
מדמיינת אותך
העולם מסתובב
אתה לובש מסכה
בין מילים לצלילים
בין שניות לשנים
אנחנו מתחברים.
יושבת בחוץ
כותבת לך,
והוא כמעט בא.
כבר לא מחכה
מתפוררת בדממה
כמו השקט שלך.
משוטטת בחוץ
מצאתי אותך,
והוא כבר כמעט כאן
אוהבת אותך,
צורחת לך
אבל הוא כבר בא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|