מדן נריה / אנה נושבת הרוח |
נעים בקצבה של הרוח;
תרים ובולשים אחר קן-ציפורים
לטרוף גוזלן ולנוח.
רוח-סער עזה טלטלה העצים,
ומקן העורבים שרופד בקוצים
נפל גוזל ביש מזל.
חששו ההורים לגורל הגוזל
ופצחו בצרחות-חסרי-ישע;
זמן-מה קוננו, התקשו להשלים,
ולבסוף נכנעו לגורל רב-הרשע.
הרוח רפתה לפתע-פתאום,
חזרו העורבים לקנם במרום
נעים בקצבה של הרוח;
תרים ובולשים אחר קן-ציפורים
לטרוף עוד גוזל ולנוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|