מדן נריה / תעתועים |
דפיקה בדלת, בעת שאני שם בקפה סוכר,
בלי להקפיד על כללי-זהירות אני פותח לאלתר
בפתח עומד איש נרגש אשר לי לא מוכר
אני חושד (כמקובל היום) שמדובר בשודד אכזר.
הוא מושיט לי ידו וממתין לתגובה,
זהו רמז מפחיד - התחלה לא טובה.
מחשבות בי חולפות בזרם מוגבר:
אעמיד פני-תם, כמו לא יודע דבר;
אתן לו ארנקי עם חיוך מלבב;
וברגע שייצא אנעל את הדלת היטב.
לפתע הוא צוחק ואומר בקול אדיב:
"אני יריב מהצבא, אתה נראה מגניב!
הדרך רב משדה הקרב לתל אביב!".
לא חלף רגע ואנו איש בזרועות אחיו...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|