דפיקה בדלת, בעת שאני שם בקפה סוכר,
בלי להקפיד על כללי-זהירות אני פותח לאלתר
בפתח עומד איש נרגש אשר לי לא מוכר
אני חושד (כמקובל היום) שמדובר בשודד אכזר.

הוא מושיט לי ידו וממתין לתגובה,
זהו רמז מפחיד -  התחלה לא טובה.

מחשבות בי חולפות בזרם מוגבר:
אעמיד פני-תם, כמו לא יודע דבר;
אתן לו ארנקי עם חיוך מלבב;
וברגע שייצא אנעל את הדלת היטב.

לפתע הוא צוחק ואומר בקול אדיב:
"אני יריב מהצבא, אתה נראה מגניב!
הדרך רב משדה הקרב לתל אביב!".

לא חלף רגע ואנו איש בזרועות אחיו...