עוד לא הבטחתי שום דבר,
לא נאמרה שום התחייבות,
ושום חוזה עוד לא נחתם,
ולא היתה זו כלל טעות.

אני רציתי הזדמנות.
אני רציתי ניסיון.
אני רציתי לי קצת זמן
כדי לשקול ברצינות.

איני רוצה להנעל.
ליבי מלא אפשרויות
והרהורים ותהיות,
אבל עדיין לא פועל.

ראשי עסוק בלבטים,
אולי? מתי? מותר? צריך?
אתה? או מישהו אחר?
נקרע לכל הכוונים.

אבל הזמן עובר לאט,
ומתגברת החלטה,
ומהדהד בכל מקום
רק שם אחד. אתה.

    אתה.

בכל מקום שאסתכל
רודפות פניך, מבטך,
קולך עושה בי צמרמורות.
הרגש כל כך מבלבל.

עוד לא הבטחתי שום דבר,
אבל אני כבר בטוחה.
בסוף, תגיע הבשלות.
ואז ליבי יבחר בך.