תכלת השמיים / בדמעות שלי |
טעמת אותם שליקקת את שפתי,
נתת לי לבכות עוד,
אהבת את הטעם, נהנית, הסתפקת,
לא פחדת, רק רצית להבין למה
אני עוד אוהבת אותך.
ציירת לי על דף ילדה מחייכת,
רק רצית שייסתיים הסיפור,
אך הדמעות עדיין זלגו לאיטן,
יום אחד יום שעה אחר שעה,
ניסת לספור אותן אך לא הצלחת,
העצב שלי גדול בשבילך.
אז עזבת,
השארת אותי לבד,
אז עכשיו אני חופשייה,
חופשייה אבל לגמרי לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|