על שניהם דגרה אימם
בסבלנות אין קץ
שניהם בקעו לעולם
והחלו בקול לציץ

אכלו גרגרים
שוטטו בחצר
קטנים מאשרים
למדו ''לדבר''

מסכנות נזהרו
אימם שמרתם
עיניהם זהרו
עת בחיקה טמנתם

גדלו, חזקו
יפו עד מאוד
''קוקוריקו'' קראו
ולמדו את הסוד...

הליכה גאוותנית
זקופי צוואר
כרבולת יומרנית
גברים לכל דבר

הפרגיות לוטשות עיניים
אמם בגאווה תתהלך    
עתיד מזהיר לשניים
ואז בא המהפך...

נמכר האחד לסוחר
נסע לעיר הבירה
השני נותר בחצר
ומרבה בה שררה

נפשו לא ידעה מרגוע
לראות את אחיו ביקש
רצה לעיר לנסוע
אך חשש מפח ומוקש

''דרושים גברים''
קרא בשלט מתנוסס
"לקרב תרנגולים"
מעשה שטן, או נס?

כל בנות הלול
בוחנות מעשיו
להפסיד יוקרתו הוא עלול
אם לא יחליט עכשיו

לא נותרה בררה למסכן
את צווארו פשט
את חייו מסכן
ועל  'המציאה' הוא עט

מאמניו פוקדים: "הקשב!
נקר! הרוג! השמד!
העומד מולך אויב
ייהרג מי שפוחד!"

אחיו האובד בעיר
שומע את אותן המילים
"יחיה רק המהיר
אל תקשיב לתבוסתנים"

אי שם בעיר הבירה
עומדים זה מול זה
כל אחד בפינת הזירה
את אחיו מזהה

גונג! רצים בשמחה
למפגש המדהים
במרכז הזירה
זה את זה... תוקפים

טשטוש במוחם
בעיניהם... דם!
זאת למדם...
האדם!

קרקורים, נוצות
עיניים בולטות
מנוכרות...
מנוקרות
חרחורים...
בדמם מתבוססים
ק ר ו ע י ם...
גוססים...

''ל  מ  ה?''
שואלים שניהם
ב ק ו ש י
''ל  מ  ה?''
אני... רציתי
לחבק...
ואני... רציתי
לנשק...
קיר... קור...
חיר... חור...

''תיקו!''
קורא הכרוז
''הצמד הבא
לזירה!''