|
לארץ לא ארץ
הלכתי לראות
היש עוד מקום
המצפה לבאות
עברתי הרים
ירדתי בקעות
חציתי ימים
עברתי נהרות
לא מצאתי מקום
בו אפשר לנוח
לא מצאתי מקום
בו אפשר לרעות
כל מקום אדמה
חרוכה משחירה
כל מקום בכי צער
שמחה לא מכיר
שמים מכוסים עננים
ואין פיסת שמים כחולים
אך אולי מעבר להרים הכחולים
יעלה האור וצחוק ישמע
אולי שם בין ימים ועמקים
אין יודעים מה הוא שכול ומה מלחמה
לשם אלך בבוא יומי
ושם אשב לשכוח מכאובי
ושם עד סוף כל הדורות
לא נדע צער בכי ודמעות |
|
|
פעם כחל, פעם
אדום, פעם שחור,
זה עד כדי כך
משנה?
זאטוטה
פסיכודלית
מעבירה ביקורת
על ז'אנר
קולנועי מסויים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.