דמעותיי זולגות בקצב הולך וגובר
והטבע בוכה יחד איתי,
הזמן עוצר מלכת, לא עובר
חושבת שהכל הולך לרעתי.
ברק מאיר את חדרי החשוך
נהיה פה קר כל כך פתאום,
נכנסת עם גופי עמוק תחת הפוך
חושבת רק עלייך, רוצה ממך קצת חום.
רוצה שתדע את מידת הגעגוע
שתבין עד כמה לי אתה חסר
מפני שאיתך, הכול נראה רגוע
אנא, חזור אליי ותתמסר.
תאמר באוזניי מילים של אהבה ונצח
תאמר שגם אתה רוצה אליי עכשיו,
נשק לי נשיקה קטנה במצח
וככה לעולם, יחד נאהב.
רעם חזק את האשליה מנפץ
ואני חוזרת אל המציאות.
מעניין אותי במי לבך חפץ
ומתמלאת כולי בקנאות.
מדמיינת אותך מולי מחבק
ואז את עיניי עוצמת,
אתה מנשק אותי ואז צוחק
כנראה שכבר נרדמתי ואני חולמת...
10.3.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.