היה היה עלם
שהלך הוא בתלם
וכמו בשירו של זקן חכמי חלם
מעולם לא היה תחת כנף זהובה
לא מצא נעורים ולא ידע אהבה

ואז באה עלמה
מלאת זיו וחכמה
אשר שמה עצמה אחרי מגדל וחומה
ורק חיוך או מבט או מגע מזדמן
ידעו להבעיר את דם ראשו הצונן

אבל היא אדישה
הבעת עיניה כבושה
מלכת קרח של בושה
ליבו נמס לאורה
וקפץ לצחוקה
איך היא לא מרגישה?

בילו הם בצוותא ערב מקסים
ולרגע האמין הוא בקיומם של ניסים
ישבו על ספסל בצל שדרת פיקוסים
אשר בזוגות אוהבים ודאי מנוסים
ושמעו כבר את כל הסודות הכמוסים
נשמעה שאלה מלאת היסוסים
ואת
אמרת
לא.

האם זה בגללי או שליבך כבר שלו?
למען האמת אני פוחד לשאלו...

כי את אדישה
הבעת עינייך כבושה
מלכת קרח של בושה
ליבי נמס לקולך
וקפץ לצחוקך
איך את לא מרגישה?