|
החרוזים בוזזים אותי ממהותי האמיתית
הם כופים עליי חוקיות, צורה ותדמית
למרות שהם אמורים להפוך אותי למשורר מכובד ואמיתי
כל שהם עושים זה לכלוא את נשמתי
אני כל כך שבוז וכל זה מחרוז
הו חרוזים איומים
אצלי לא תאריכו ימים
מעכשיו, מספיק ודי
מפה תמשיכו בלעדיי |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.