זה היה אחר צהרים נעים.
הרחוב היה מלא אנשים.
הוא הלך בין כולם,
ראשו בעננים.

כשפתאום מבעד להמון,
הוא ראנה אותה דרך החלון.
היא עמדה שם בפינה,
ומאז הכל השתנה...

הוא לא יכל להפסיק לחשוב עליה.
הוא הרגיש שהוא לא יחזיק מעמד בלעדיה.
אז הוא הלך לחנות בה ראה אותה בפעם הראשונה,
היא עמדה באותה פינה.

הוא החליט שהגיע הזמן שהוא יראה אותה מקרוב.
אז הוא חצה את הרחוב,
ונכנס לחנות שבה עמדה.
היא הייתה כל כך חמודה.

הוא הביט בה טוב טוב.
זה היה כל כך טוב לראות אותה מקרוב.
היא הייתה יפה מכל האחרות.
אבל היופי לא חשוב העיקר האיכות.

הוא לקח אותה אליו.
הוא נהנה להרגיש אותה קרוב אליו,
אבל יותר מכל הוא נהנה לשמוע אותה,
זה הזכיר לא כמה הוא אוהב אותה.

הוא נגע בעדינות בצוואר שלה,
ואחר כך הוא הוריד את ידו כלפי מטה לגוף שלה.
הוא ליטף את החלק העליון,
והמשיך הלאה לחלק התחתון.

זה היה כל כך נעים.
הוא רצה שהרגע הזה לא יעבור לעולם,
אבל אז המוכר הזכיר לו שהיא לא שלו.
הוא לקח אותה הרחק מהידים שלו.

הוא לא רצה להיות סנוב,
אבל הוא ידע שממנו אותה אף אחד לא יגנוב.
היא נוצרה בשבילו,
לכן בסוף היא תהיה שלו.

אחרי חודש של עבודה קשה ומפרכת,
הוא הצליח להשיג את הגיטרה המהממת.
לא היה מאושר ממנו.
עכשיו אף אחד לא יקח אותה ממנו.