|
אל תאמינו לי
אני כולי שקרים
זיכרונותיי אינם שלי
הם של אישה אחרת
אישה שטעמה אהבה
ריחה ניחוח ים, גופה צעיר
ויופייה מעלה סומק גם
על פניהם של קשישי הדייגים
הם ברשתם וחכתם השכילו
לתפוס בשמלת נעוריי
להקיש אגודל לאצבע
וליתן אותי פיתיון לזיכרונות
אני מוזיקה
ולצלילי שקשוק חרוזיי הם נרדמים
אבות ובנים חבוקים בסירות הדיג
וריח הסדינים של בתולות הים
רוח חמה מקיצה את שנתי
אני רוחצת את גופי ומוכנה
להיניק את ניצני הבוקר
מחלבי שעלה על גדותיו
|
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.