הראל שרון / פרקי תהילים |
כמה טוב היה לנו ביחד
בידיו היה שוזר את צמותיי
ובקולו מזמר פרקי תהילים
אני זוכרת את ימי הקיץ
ריח העץ הרקוב, בבית המשפחה הישן
התגפפנו, התנשקנו
שם הריתי לישו
פראית הייתי, מכובד עיצבוני
ציפורניים יפות קצרו בגבו האלוהי
חרצתי בו תלמים תלמים
ובכיתי עד בוא החורף
בטני הייתה הרה
בפעיות חנוקות
ונוח לה לאלוהים להתפייס
בראותה אותי אוחזת הריוני
עוד שרי אימנו עקרה
עוגבת אל אברם
ואני האם החמישית
במניין האימהות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|