מדשאות בארץ ריק
שיבשו לחלוטין.
דלת פותח
לים של עומק
לבוש חולצת הומור גזורה,
שמהווה מעטפת
ללב שביר.
בידך האחת שקית אוכל קטנה,
מלאה חלומות ויעדים
שברצונך לכבוש.
אתה יחף עכשיו,
כדי לחוות
אוחז נעליים בידך שניה,
שתנעל
כאשר גשרים ארוכים
תאלץ לחצות.
מילות כפיה נמסות בבואך
אותך לא ימסגרו לעולם.
עיניים בוהקות,
פקוחות חזק בכל הכח
מסתירות אמת
של מבט מבוייש.
לפני צלילה עמוקה
לא תיקח הרבה אויר
ובדרכך,
תמיד תשרוד.
ציפורני חרטה
תכסוס בקפידה.
רוח רגש
שתנשב מחזיתך,
תגרום לדמעת לב
לצאת ולזלוג
במורד פניך
וכשאתה אוהב,
זה לחלוטין
עד קצוות
האצבעות.
פניני חוכמה
תלויות במחרוזת
לצווארך.
הגיטרה שלך
פורטת,
על מיתרי נשמתך.
אתה כולך טוהר
עטוי בשריון קרח
שבפני אהוביך
נמס.