שלג שיפ / בעתה |
בחדר סגור וחשוך
בוהה בתקרה
בקירות
מחפשת בהם נחמה
אולי חיבוק
אחרי הכל הם מקיפים אותי
כמעט היחידים שנותרו
שם
תמיד שם
בודדה מתמיד
עירומה
חשופה
מחבקת את עצמי
ספוגה ברחמים עצמיים
והם מסרבים לעזוב
חודרים עמוק
לתוך העצמות
המעט שנותר
מתנחמת בדמעות
ושלוליות דמעותיי
מהולות
בשלוליות דמי
והחתכים הצורבים
בקרבי
והכאב שלא מרפה
לא נשכח
הרצון העז לברוח
והפחד מהסביבה
ואולי
בעיקר מעצמי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|