החדר חשוך, אין כמעט אויר, המיטה החורקת מנפחת את הראש עוד
יותר.
התרופות מציקות, מגרד בכל מקום וענת רוצה למות.

לאוכל אין טעם, לאנשים אין פרצופים, הטלויזיה מקרינה סיטקום
שחוק.
העיניים כבדות, הידיים כבדות וענת רוצה למות.

המשפחה כבר לא מתקשרת, האבא מת, החברה התאבדה לפני חודש עם
אקדח.
הלב פועם מהר, העיניים מתגלגלות וענת רוצה למות.

העצים הפכו שחורים, הציפורים הפסיקו לצייץ, העננים מזמן כבר לא
לבנים.
השקט מפריע באוזניים, הרעש מפריע בפנים וענת רוצה למות.

אין יותר תמונות עדכניות, לא שולחים מכתבים, הזיכרונות
מעורפלים מדיי בשביל באמת לזכור.
הידיים רועדות, הפנים מתעוותים וענת רוצה למות.

האור מגיע, הכל לבן. הכל יפה. הכל שקט.
הלב הפסיק לפעום, הדם הפסיק לזרום וענת רוצה לחיות.