פיסה מהיומן האישי שלי

8.3.06     18:00

פאק, אני חייבת לכתוב.
כבר מכירה את ההרגשה הזאת,
של אני כל כך שונאת אני כל כך אוהבת.
אבל זהו, זה נגמר.
ולו כבר לא אכפת. הוא כבר לא רודף אחריי יותר.
אני שונאת את זה שאני עדיין אוהבת אותו. די, כוסאמק.
כמה אפשר להתנהג אליי כמו לזבל
ואני עדיין אמשיך לאהוב?
אני פשוט סמרטוט, אין מילה אחרת.
אחרי אהבה כל כך גדולה ומדהימה
ופרידה כפול עשר כל כך מכוערת,
אתה כבר לעולם לא תצא לי מהראש.
אבל עדיף לי כבר להתאבד מראש מאשר לחזור אליך.
אתה בכל מקרה תהרוג לי כל איבר בנפרד, לאט ובייסורים.
זה ממש לא יצא כמו שהבטחת.
זה בכלל לא יצא כמו שרציתי.
אני לא יודעת למה אתה טועה ואני צודקת,
אבל אני פשוט יודעת שזה ככה.
ובכל זאת אני לא מרגישה כזאת חכמה.
אני מרגישה די מטומטמת על זה שאני זאת שסובלת בגלל זה בסוף.
ולי כואב כל כך. אני באמת אוהבת אותך.
באמת באמת באמת. ואתה יודע שפספסת.
מאוהבת בך בלי יכולת להשתחרר מזה.
ואני יודעת שאין לך אף אחת. ואני יודעת שאתה לבד עכשיו.
וחושב עליי, ומרגיש כמוני ושונא אותי ואוהב אותי.
אני יודעת שאתה כל כך רוצה לצאת ממני ושאני אגמר.
אבל אתה לא באמת רוצה מישהי אחרת.
אף אחת אחרת לא מעניינת אותך. וזאת, לצערך, הדרך היחידה.
אין אף אדם כמוני בעולם. ואתה יודע את זה.
לעולם לא תמצא.
חוץ ממני, אין אף אדם שלא מסוגל לחוסר נאמנות.
אין אף אדם שתדע בוודאות שלעולם לעולם לעולם לא יפסיק לאהוב
אותך אם הוא מבטיח שזה כך. אתה יודע שאם התאהבתי באמת זה לא
נגמר לעולם. והתאהבתי בך.
או שאולי זה בראש שלי והוא יוצר את כל הבטחונות האלה ובמציאות
הם חסרי בסיס. ואתה בכלל מאושר עכשיו.
אני לא מוחקת את הטלפונים שלך. ואת הצלצול המיוחד.
אתה עדיין תחת הכותרת ''חבר'' בפלאפון. והיחיד תחתיה.
מחכה בסבלנות שיתנגן לפתע ''עד שתעזוב''.
ואני אשמע את ה''היי...'' בקול המוכר שמפוצץ לי את הלב לאלף
רסיסים מרוב פעימות. בכל פעם ופעם שאני שומעת אותו.
ואני לא מוחקת את התמונה שלך.
השארתי אחת. בשביל שאולי יימאס לי כבר מרוב שאני יושבת ובוהה
באותה התמונה. אבל לא נמאס לי. ואני יושבת ובוהה, ומרגישה שלא
קיים יצור יותר יפה ממך. ועולה לי החשק לנשק אותך...
כל כך לנשק אותך. ולחבק חזק... ולהרגיש שאתה רק שלי.
שהיצור היפיפה הזה הוא רק שלי.
והדמיון שלי מעוות הכול. ובתמונה אתה נראה לי כל כך עצוב, וכל
כך אוהב אותי ומתגעגע אליי.
אני לא מבינה למה עשית את מה שעשית. ולא מבינה למה התנהגת אליי
כמו שהתנהגת, אבל על כך לאהבה העצומה שלי תמיד תתלווה שנאה
תהומית שתמשוך הכול למטה. ולעולם לא נוכל להיות ביחד.
כי לעולם לא אוכל להיות לידך ולא לפחד ממך.
אני שונאת אותך. כל כך שונאת אותך. וכל כך אוהבת שאין לך
מושג.
אני פשוט סמרטוט.