לפעמים מה שרואים על המרקע
זה שאנחנו כאילו חיים קצת בסיוט
אנחנו כאן רק לשפר את הקליטה
תנו מבט טוב במציאות:
יש פה טרור דורש מיתה
ודור דורש שלום, אבל אין קצה חוט
אני לא כזה אמיץ אבל מודע אל החובה
כמו בטטריס - לאן שצריך אני נכנס - זה כזה פשוט
האם להגיד: טוב למות בעד ארצנו
ולומר אין לי ארץ אחרת
זה בעצם אותה הגברת בשינוי האדרת?
ואומרים שיש לנו ארץ נהדרת
עד מתי אראה אותה דרך הכוונת
איפה הקו שעובר בין סיסמה לקלישאה
איפה הנקודה שפוצצו לי ת'בועה
תמסרו שלום בבית אני שולח נגיעה
מקווה שלא יהיה לי נצח ביציאה

כבסו את מדיי / לחשו לי גיבור
- כשאחזור
ואם תכסו בדמיי / לי את האור
- אולי אהיה יותר גיבור

הצבעים על הפנים
בעצם זה אני ששם
המבחן של הבנים
את אי הוודאות מוחק הדם
איך תמונה בעיתון מבריקה לי כמראה
צלול ושקוף
הבחירה פתאום כל כך ברורה
החיבוק ארוך
לוקח בחשבון
שיהיה המקום אשר בו תדרוך
הכדור שייגרף
יכוון לראש הלא נכון
שוב מנסה להנציח את הרגע
קושר חזק ללב, שלא יברח
אוחז חזק. חושב טוב מה אומר לה
אחרי הכל, לא יודע
עד איפה הזיכרון הזה יילקח.
עם הניצוץ בעין יש גם הרעד בידיים
ואומרים שאין לנו על מי להישען
אלא על אחינו בשמיים.