יש אומרים כי היא מרכז העולם.
אבניה שרירים הפועמים בריתמוס.
ומה סוד שוכן בליבה?
האדמה נחצתה לשניים לכבודה,
ולעומתה ישפילו ההרים ראשיהם.
בחצרותיה נרחץ דמם של אינספור
ושמותיה ידועים בפי כל;
גיזה השוכנת בתפר שבין חזון למדון.
הם נופלים על חרבם בעבור זיווה,
עוקרים לשון וקוטעים יד תמורת מבט:
חינה יסנוור אף קצרי רואי
ומגדליה ימוטטו העשת כהיה נייר.
חומותיה כרעלה לאשה תמה -
האישון שבעיניה באר עתיקות
ורגליה עטויות בלואים,
מלבושיה כובסו בדם ורוחצו בדמעות.
תנסה לחפון ליבה בידיך מכל עבריה -
אך לא תוכל היד לתפוס הרוח.
לא תחפוץ בה, כי איננה חפץ.
לא תבקש אותה, כי איננה משאלה.
היא שירת היגע ורינת השחר.
הסו כלי מלחמה, השליכו המנגחים אל הגיא.
מחזריה רבים, אבל ליבה שוכן תחת שכבות של דם.
הניחו לאבן הקיום בחשכתה.