|
יונה צחורה מגיחה לפתע בקו האופק
וגם כשאתה רחוק ולא רק
אלא מרוחק
אני יכולה לראות אותך מחזיק מחרוזות של אש
כמו אלו שהשמש מפזרת בבקרים של קיץ
גם בהפניית העורף ניראים פניך המשולהבים
ולחלוחית העיניים שאתה חומס ממני
נוהג בה כבשלך
ובצדק
כשאני שרועה על גב סדיני עצב ממכר
פעימת היותך לוחשת לי רוך
מוסתר בשמיכת נוצות המוסר שלך
אז, אני רואה את יונת הגעגוע
מרחפת מעלינו
ואין לה תבוסה
גם לא מטרה
אלא עצמה
ואנחנו.
ל-א.ה.ל. שעדיין...
|
|
|
אני מזמין אותך
לדו קרב!
יגאל עמיר, מחפש
צרות! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.